נהיגה בשכרות

חוק נהיגה בשכרות חוק , תקנות ונהלים – מהם ?

כותבת ועורכת המאמר: דנה דוד – עורך דין לתעבורה

נהיגה בשכרות ניתנת לאכיפה באופן די פשוט, אולם פעמים רבות המשטרה לא מבצעת את אכיפת עבירת נהיגה בשכרות כפי שהחוק דורש. ישנם חוקים שונים באשר לאכיפה נכונה של עבירת הנהיגה בשכרות. במאמר זה נביא כמה דוגמאות.

חוק נהיגה בשכרות

החוק המרכזי הינו פקודת התעבורה, אשר מציינת בתקנה 169ב כי : "לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור".
תקנה מקלה יותר ניתן לראות בתקנה 26 לתקנות התעבורה, אשר מציינת כי :"אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג ברכב: …. אדם הנתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים".
*נהיגה תחת משקאות משכרים הינה פחות חמורה מאשר נהיגה בשכרות ועל כן הסעיפים הללו חולקו ל-2 סעיפי חוק שונים.

נהיגה בשכרות חוק העונשין
ישנם נהגים החושבים, כי נהיגה בשכרות אינה יכולה להחשב כעבירה פלילית, שכן אינה בעלת מחשבה פלילית. אולם, חוק העונשין מוכיח לנו אחרת. החוק מציין, כי עבירה פלילית יכולה להתרחש גם ללא מחשבה פלילית העומדת מאחוריה, למשל בעבירות מסוג אחריות קפידה בהן קיים אשם וקיימת ענישה גם כאשר אין לנהג כל מחשבה פלילית. כלומר גם כאשר נהג שתה ואיננו מתכוון בכוונה תחילה לנהוג בהיותו שיכור – קיימת אפשרות להרשעה (!).

נהיגה בשכרות חוק סדר הדין הפלילי
חוק סדר הדין הפלילי, מציין במפורש כמה זמן שוטר, רשאי לעכב נהג בגין עבירה של נהיגה בשכרות, באיזה אופן ומתי ניתן לחפש אלכוהול בגופו.
החוק מציין למשל, כי בדיקת נשיפה הינה בדיקה חיצונית אשר שוטר רשאי לבצעה גם ללא שעולה חשש לנהיגה בשכרות מצד הנהג, אולם בדיקת דם נעשת בנסיבות אחרות.

נהיגה בשכרות חוק השימוש במכשיר הינשוף
על השוטר לעשות שימוש במכשיר הינשוף על פי נהלים הקבועים בחוק. שוטר אינו רשאי לעשות כראות עיניו ועליו לפעול לפי הדרוש בחוק, בתקנות ואף בנהלים הפנימיים של המשטרה לתפעולו של הינשוף. כאן המקום לבחון האם אכן נעשה שימוש כדין שאם לא כן, התביעה לא תוכל להשתמש בבדיקה זו ועל כן תתקשה מאד להביא להרשעתו של הנהג.

נהיגה בשכרות עונש בחוק
העונש המצוין בפקודת התעבורה בגין נהיגה בשכרות, הינו פסילת רשיון נהיגה של שנתיים, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי, נקודות לחובתו וקנס כספי (יתכנו סנקציות נוספות התלויות בנהג). סעיף 39א לפקודת התעבורה קובע: הורשע אדם על עבירה של נהיגה בשכרות דינו בנוסף לכל עונש אחר, פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים;

נהיגה בשכרות חוק המאפשר סטייה מעונש המינימום
המשכו של הסעיף עונש בגין נהיגה בשכרות הינו : "… אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר".
ישנן נסיבות מעטות ביותר, בהן בית המשפט יתיר חריגה מעונש המינימום העומד על שנתיים ימים. יצויין, כי בית המשפט כבר פסק כי עבר תעבורתי נקי אינו נסיבה מיוחדת .

נהיגה בשכרות חוק מול פסיקה
על אף שהעונש החריג והקשה שנקבע בחוק אינו מידתי, בתי המשפט מתעקשים להקשיח את התנאים ולא לחרוג לקולא מעונש המינימום. לטענת בתי המשפט, מדובר בהרתעה באשר לכניסה למצב מסוכנות חמורה. ניתן לראות לדוגמא בפסק הדין בעניין גלר, בו כב' הש' טננבאום, השית על הנהג חלק מעונש המינימום כעונש על תנאי, אולם בסופו של יום החלטה זו שונתה על ידי בית משפט גבוה יותר.
אולם יש לזכור כי על המשטרה חלה החובה לעמוד בדרישות החוק, התקנות והנהלים על מנת להביא להרשעתו של נהג ועל עורך הדין לתעבורה חלה החובה לבחון האם הכל נעשה כשורה ולמנוע הרשעה עם עונש כה חמור הנלווה אליה ולהציל את רשיונו של הנהג.

האמור לעיל אינו מהווה חוו"ד משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה יש להוועץ עם עורך דין תעבורה
ליצירת קשר ללא התחייבות חייג כעת: 0544-629-639
דנה דוד – עורך דין תעבורה , משרד עורכי דין זגדון דוד